פסק-דין בתיק ת"א 2255-03-09

התובע, מר חנא מוסלאם, יליד 1971, טבח במקצועו, נפגע בתאונת דרכים ביום 3.11.07. התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1965, (להלן: "החוק").

בעלי הדין הסכימו, כי פסק הדין יינתן על פי סעיף 4 (ג) לחוק.

התובע נפגע בחלקים שונים בגופו, בעיקר בכף רגלו הימנית, במהלך התאונה.

ד"ר קרפ, מומחה מטעם בית המשפט, קבע, כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה עקב התאונה, אך קבע, כי נותרו נכויות זמניות כלהלן:

20% מיום התאונה ועד ליום 31.12.07;

10% בין התאריכים 1.3.08-1.1.08.

טענות התובע :

ב"כ התובע סבור, כי הפיצוי ההולם המגיע לתובע מסתכם ב- 70,185 ש"ח, על פי הפירוט כדלקמן:

א.         כאב וסבל :

            ב"כ התובע מבקש שלא לקבל את קביעתו של ד"ר קרפ, אשר בחר לא שלוח את התובע לבדיקת E.M.G, למרות שהתובע התלונן על חוסר תחושה בכף רגלו, וזה ליקוי המזכה ב- 5% עד 10% נכות, ולכן בראש נזק של כאב וסבל מבוקש לקבוע הסכום המקסימאלי, על פי שיקול דעת בית המשפט, בגין 10% נכות.

            התובע הוא טבח במקצועו, ועבודה זו מצריכה עמידה ממושכת, הרמת משא כבד והליכות רבות. הפציעה מקשה עליו, והיום בגלל התאונה הוא מוגבל בעבודתו. הוא אינו יכול לעסוק בעבודת שליחות בה עסק עובר לתאונה בגלל המאמץ על כפות הרגליים. הסכום הנדרש בראש נזק זה של כאב וסבל הוא 13,435 ש"ח.

            ב"כ התובע מפנה ל- ע"א 146/87 מדינת ישראל נ' רם רוזנברג (פד"י מ"ג (3), עמ' 421).

הפסד השתכרות בעבר :

התובע נעדר מעבודתו עד ליום 20.12.07

ממוצע גובה השכר, על פי התלושים, היה 3,368 ש"ח. ביום הגשת הסיכומים, הפיצוי המבוקש הוא 5,250 ש"ח.

הפסד השתכרות לעתיד :

סכום גלובאלי של 30,000 ש"ח בגין הפגיעה ביכולתו של התובע לעבוד באותה עבודה.

הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' בעבר ובעתיד :

תרופות, טיפולים ונסיעות, שאינם בסל הבריאות, בסך 6,000 ש"ח. בגין עזרה חריגה של בני משפחה נתבקש בית המשפט לפסוק לו סך של 8,000 ש"ח. ב"כ התובע מפנה ל- ע"א 830/76 עאידה נ' חמדה (פד"י ל"ג (1), עמ' 589 וכן עמ' 610.